קורונה: מוטציות

גפן בן צור

מהו וירוס הקורונה? מדוע וירוסים שעוברים אלינו מבעלי חיים הם מסוכנים יותר?

מה הקשר בין קורונה לשפעת והאם זה חוקי לרשום "וירוס" בקטגוריית "חי" ב"ארץ-עיר"?

הפוסט הבא יגרום לכם להרגיש בשיעור ביולוגיה, אבל אין פה משהו שאתם לא מסוגלים להבין, תסמכו עליי.

מה ההבדל בין חיידק לווירוס?

חיידק (בקטריה), הוא יצור חד תאי שזקוק לסביבה שיש בה מזון שמתאים בשבילו. חיידק, הוא בעצם תא אחד, שמכיל אברונים וחומר תורשתי.

לעומת זאת, וירוס (נגיף), הוא לא בדיוק תא חי, כי אין לו אפשרות להתקיים או לנוע באופן עצמאי. לווירוס יש חומר תורשתי (DNA או RNA), אנזימים חלבוניים ומעטפת חלבונית או שומנית.

אורח לא רצוי

וירוס הוא טפיל מוחלט, כלומר- הוא תלוי בתא חי כדי להתקיים.

וירוס חודר לתוך תא חי, לצורך העניין, תא בגוף האדם, שם הוא משתמש במערכות התא המאכסן כדי להתרבות. לאחר השכפול, יוצאים וירוסים חדשים מחוץ לתא (התא המאכסן מת) ויש הדבקה של תאים סמוכים וכן הלאה.

פעילות גופנית בחורף: 5 סיבות שיזיזו אתכם מהספה

סוגי וירוסים והסכנה שבהם

יש שני סוגים עיקריים של וירוסים: וירוס RNA, ווירוס DNA. הבעייתיים יותר הם נגיפי RNA. הם משתמשים באנזים שנקרא RNA-פולימראז שנמצא בתא המאכסן כדי לשכפל את עצמם. הבעיה היא, שלאנזים זה, בניגוד לאנזים DNA-פולימראז, אין מנגנוני תיקון.

במהלך השכפול קורות לפעמים טעויות (מוטציות), מה שגורם לשינויים במעטפת הווירוס.

נגיפי שפעת למשל, משתנים כל הזמן ולכן הנוגדנים שהגוף שלנו מייצר (כתוצאה מהידבקות במחלה או מחיסון שפעת) לא מגנים עלינו מספיק טוב, אם בכלל, כאשר אנו פוגשים ב"גרסאות החדשות" של הנגיף.

כך הגוף שלנו מתמודד עם וירוס

כשאנחנו נדבקים בווירוס, תאים במערכת החיסון שלנו יוצרים נוגדנים כנגד אותו וירוס, כך שבפעם הבאה שהוא יכנס לגוף, "הזיכרון החיסוני" יגרום למערכת החיסון לזהות במהירות את הנגיף ולהשמיד אותו.

אבל מה קורה במצב שהווירוס עובר שינויים?

הזיכרון החיסוני במקרה זה לא יעיל כלל, או עובד בצורה הרבה פחות יעילה והגוף צריך לייצר נוגדנים חדשים.

לעומתם, נגיפי DNA הם יציבים יותר ולא עוברים כמעט שינויים, למשל EBV ו-CMV שגורמים למחלת הנשיקה.

הווירוסים המפחידים והמאיימים ביותר

כאמור, מדובר על נגיפי RNA, שעוברים שינוי בתדירות גבוהה, למשל משפחת נגיפי הקורונה שגרמה בשנת 2002 להתפרצות מחלת הסארס ועכשיו עושה קאמבק, ונגיפי השפעת שכידוע משנים צורה כל הזמן.

עוד וירוס מתוחכם במיוחד, שנחשב "רטרו-וירוס" הוא HIV שגורם למחלת האיידס -מחלת הכשל החיסוני.

מה מסוכן בשפעת?

נגיפים ממשפחת השפעת (influenza) נכנסים לתאי ריריות במערכת הנשימה, בהם הם משתמשים כדי להתרבות. הם גורמים להשטחה של הסיליה (Cilia), מעין ריסים שמצפים את צינורות מערכת הנשימה ומהווים מחסום פיזי אשר מספק את ההגנה העיקרית למערכת הנשימה בהתגוננות נגד זיהומים ופינוי ליחה.

ההשטחה של אותם "ריסים" חושפת את החולה לזיהומים אחרים, למשל חיידקיים, שעלולים לפגוע בו ולגרום לסיבוכים משניים. אנשים בריאים לחלוטין, פחות סביר שימותו מסיבוכי שפעת. מוות ממחלת השפעת עצמה הוא נדיר, מקרי המוות נגרמים בדרך כלל מהזיהומים המשניים.

סטרס מחליש את המערכת החיסונית: כך תתמודדו

הדבקה מבעלי חיים היא הבעייתית ביותר

אם וירוס עובר שינוי (מוטציה) בבעלי חיים, הוא הופך בעייתי הרבה יותר עבור בני האדם.

לדוגמה, שפעת החזירים- מערכת החיסון של החזירים מתמודדת יחסית בקלות עם המחלה, לעומת זאת אם אותו וירוס עובר לבני אדם, מערכת החיסון מתקשה להתמודד איתו. זאת מפני שהשינוי הגנטי שקורה אצל בעלי חיים, גורם לשינוי התכונות של הווירוס בצורה יותר דרמתית מבחינת הגוף האנושי.

גם וירוס הקורונה שהתפרץ לאחרונה הגיע מבעלי חיים, החשודים העיקריים הם עטלפים.

ההדבקה בווירוס היא הדבקה טיפתית, כלומר הווירוס עובר מאדם לאדם על יד מגע ישיר בהפרשות של חולה, אבל לא נשללה הדבקה דרך האוויר.

שמירה על היגיינה ומצב רוח טוב

ההתגוננות בפני וירוסים כוללת בראש ובראשונה שמירה על היגיינה, אנחנו חשופים כל הזמן לגורמים בסביבה, וירוסים וחיידקים. החדשות הטובות הן שעל הרוב הגדול של הפתוגנים, מערכת החיסון שלנו משתלטת בקלות יחסית, יש לנו מנגנוני הגנה חזקים ששומרים עלינו.

כדאי לחזק ולשמור על אותם מנגנוני הגנה, במיוחד בתקופת החורף. מעבר לעובדה שאנחנו נמצאים יותר במקומות סגורים ולא מאווררים, הקור בפני עצמו, מספק תנאים נוחים יותר להתרבות של וירוסים.

חשוב לשמור על חום הגוף, על ידי לבוש חם וצמחים מחממים.

יש מגוון של צמחים ופטריות מרפא שיכולים לחזק את ההגנה הטבעית שלנו ויש חשיבות גם למזונות שאנו מכניסים לגוף. כדאי לקחת יותר ברצינות גורמים נוספים שמשפיעים על תפקוד מערכת החיסון, כמו סטרס למשל. ידוע כי קיים קשר ישיר בין מערכות הגוף השונות- המערכת העצבית, ההורמונלית והחיסונית קשורות אחת בשנייה.

אולי יעניין אותך גם: 5 דרכים לחיזוק מערכת החיסון

ייעוץ והכוונה לטיפול טבעי ללא עלות עבור חולי קורונה.

גפן בן צור נטורופתית N.D

052-3636629